הוצאת סטרטג'י ממדדי מניות מובילים והשפעתה על השוק

ספקית המדדים הבינלאומית החליטה לגרוע את מניות סטרטג'י ממדדי המניות המרכזיים שלה בעקבות הגדרות חדשות לחברות החזקה. המהלך מעורר עניין רב בקרב משקיעים לאור פעילות האוצר הדיגיטלי הנרחבת של התאגיד.

אחת מספקיות המדדים הגדולות בעולם קיבלה החלטה להסיר את מניות חברת סטרטג'י מרשימות המעקב המרכזיות שלה להשקעות מניות. המהלך יחול לאחר תום יום המסחר בשלושים בנובמבר, וזאת למרות שהתאגיד הציג רווח נקי עצום של תשעה עשר נקודה חמישים ושלושה מיליארד דולר בדוחותיו הכספיים האחרונים. הצעד מציף מחדש את השאלה המהותית כיצד גופים מוסדיים בינלאומיים מגדירים ומסווגים תאגידים שעיקר פעילותם מבוסס על צבירת נכסים דיגיטליים.

היקף ההחלטה של ספקית המדדים והמשמעות הטכנית

העדכון התקופתי של חודש נובמבר קובע כי מניות החברה מסוג א' יימחקו ממדד ארצות הברית המרכזי. כפועל יוצא מכך, המניה תוסר גם ממדדים רחבים וגלובליים יותר הכוללים חברות אמריקאיות, ובהם מדד העולם ומדד כלל מדינות העולם. שינויים אלה במבנה המדדים אינם משפיעים ישירות על הרישום למסחר בבורסת הנאסד"ק שבה המניה ממשיכה להיסחר כרגיל, ואין בהם דרישה לפרק את החברה או לכפות עליה מכירה של נכסי הביטקוין שברשותה.

ההשפעה המרכזית טמונה באופן שבו קרנות השקעה עוקבות מדד מתנהלות מול הרשימות הללו. כאשר מניה מסוימת נגרעת ממדד בסיס, קרנות סל וגופי השקעה פסיביים המחויבים לחקות את הרכב המדד במדויק נדרשים למכור את החזקותיהם במניה זו ללא קשר לעמדת מנהל הקרן לגבי עתיד החברה או מנהליה. מצב זה מצמצם את החשיפה העקיפה של הון מוסדי למניות התאגיד ויוצר שינוי בדפוסי ההחזקה הפסיביים.

הכללים החדשים לסיווג חברות והמחלוקת על אופי הפעילות

הרקע להחלטה נעוץ בכללים חדשים שנקבעו בחודש אוקטובר בנוגע לחברות המוגדרות ככאלו שאינן תפעוליות. המטרה הרשמית של הכללים היא למנוע מגופי השקעה ומעסקים שעיקר עיסוקם בהחזקת נכסים פיננסיים להיכלל במדדים שנועדו מלכתחילה לעקוב אחר חברות בעלות פעילות עסקית תפעולית שוטפת. תהליך הסינון בוחן את היקף הנכסים התפעוליים ומדדים פיננסיים נוספים כדי להכריע בסיווג.

ברשימת הגריעה לא פורטו המבחנים המדויקים שבהם החברה לא עמדה, אולם הנהלת סטרטג'י הביעה התנגדות נחרצת למדיניות זו. במכתב שנשלח בחודש אוגוסט טענה החברה כי ההצעה מהווה צעד מפלה, שרירותי ומוטעה, והדגישה כי תפקידה של ספקית מדדים הוא לשמש כמראה המשקפת את המתרחש בשוק ולא לתפקד כשופטת או בוררת הקובעת את אופיו. לטענת החברה, גיוסי הון, ניהול קופת האוצר בביטקוין והנפקת מוצרים פיננסיים מהווים פעילות תפעולית ממשית לכל דבר.

למרות שהתאגיד ממשיך להחזיק ולהפעיל פעילות עסקית בתחום התוכנה, ענייני המטבעות הדיגיטליים הפכו לרכיב הדומיננטי ביותר במצבו הכספי. המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה האם צבירת מטבעות דיגיטליים וניהולם יכולים להיחשב כניהול של חברה עסקית, או שמא מדובר בפועל בניהול של תיק השקעות פיננסי במסווה של תאגיד.

מבנה הרווח החשבונאי והיקף ההחזקות של התאגיד

הדוחות הכספיים האחרונים של החברה אומנם הציגו רווח נקי של תשעה עשר נקודה חמישים ושלושה מיליארד דולר, אך נתון זה אינו משקף הכנסות ישירות מלקוחות תחום התוכנה. כמעט כל הרווח התפעולי המדווח, שהסתכם בעשרים נקודה תשעים ואחד מיליארד דולר, נבע מעלייה בערך החשבונאי של יתרות הביטקוין שבידי החברה. על פי כללים שנכנסו לתוקף בשנת 2025, שינויים במחיר השוק של ביטקוין נרשמים ישירות בשורת הרווח של החברה גם מבלי שהמטבעות נמכרו בפועל, כאשר ירידה במחיר עלולה להוביל לתוצאה הפוכה בדוחות.

פעילות הרכישה של התאגיד המשיכה להתבצע בהיקפים משמעותיים גם לאחרונה. החברה רכשה אלף שלושים ושישה מטבעות ביטקוין בתמורה לשמונים ואחד נקודה תשעה מיליון דולר, רכישה שבועית שנייה ברציפות, במחיר ממוצע של שבעים ותשעה אלף ושנים עשר דולר למטבע בין שניים בנובמבר לשמונה בנובמבר, לצד רכישה חוזרת של ניירות ערך מסוג מסוים בהיקף של מאה שמונים ושמונה מיליון דולר. נכון לשמונה בנובמבר 2026 מחזיקה החברה בסך כולל של שמונה מאות וחמישים אלף שלוש מאות שישים וארבעה מטבעות ביטקוין שנרכשו בסכום כולל של שישים וארבעה נקודה שישה עשר מיליארד דולר ובמחיר ממוצע של שבעים וחמישה אלף ארבע מאות חמישים ושבעה דולר למטבע, לצד ארבעה נקודה תשעה מיליארד דולר בנכסים דולריים.

השפעות אפשריות על מנגנון גיוס ההון ושוק הנכסים

הסיכון המיידי כתוצאה מההחלטה נוגע ללחץ מכירות אפשרי על מניית החברה ולא על שוק הביטקוין עצמו באופן ישיר. להערכת החברה, קרנות מוסדיות הקשורות למדדים המדוברים מחזיקות בכשלושה עשר מיליון ממניותיה, המהוות כשלושה נקודה אחוז אחד מכלל המניות הרגילות הקיימות. בחברה מעריכים כי מדובר בהיקף שניתן להתמודדות וכי לא כל ההחזקות הללו יתורגמו בהכרח למכירות פתאומיות ומיידיות בשוק.

עם זאת, קיים קשר עקיף שעשוי להשפיע על שוק המטבעות המבוזרים בהמשך הדרך. לאורך השנים נהגה החברה לגייס מזומנים באמצעות מכירת מניות וניירות ערך אחרים, ולהשתמש בתמורת הגיוס כדי לרכוש ביטקוין נוסף. במידה ומחיר המניה יספוג לחץ ירידות, מכירת כמות מניות נתונה תניב פחות מזומנים לקופת החברה. תרחיש כזה יחייב את התאגיד להנפיק כמות גדולה יותר של מניות כדי לגייס את אותו סכום, או לחלופין לצמצם את קצב הרכישות שלו. אף שההחלטה אינה כופה מכירה ואינה מבטיחה ירידה ברכישות, היא עלולה להחליש מקור מימון מרכזי של אחד מרוכשי הביטקוין התאגידיים הבולטים בעולם.

מה זה אומר עבור השוק והקורא

האירוע הנוכחי ממחיש את המורכבות ההולכת וגוברת בחיבור שבין שוק ההון המסורתי לבין עולם הנכסים הדיגיטליים. עבור משקיעים המחזיקים בקרנות סל רחבות ובמכשירי חיסכון פסיביים, מדובר בתזכורת לכך שהרכב המדדים משתנה מעת לעת על פי שיקולים מתודולוגיים וסיווגים מקצועיים של ספקיות המדדים, דבר שמשפיע על פיזור החברות והסיכונים בתיק ההשקעות הכולל.

בנוסף, הדיון סביב סיווג פעילות תאגידית משפיע על הדרך שבה מוסדות פיננסיים מתמחרים סיכונים בעת מתן אשראי וגיוס הון ציבורי. תנודות במניות של תאגידים בעלי חשיפה פיננסית גבוהה מדגישות את חשיבות הבנת המקורות האמיתיים לרווחי החברות, בפרט כאשר מדובר ברווחי שערוך חשבונאיים לעומת תזרימי מזומנים תפעוליים שנובעים מפעילות עסקית רגילה מול לקוחות.

עבור הציבור הרחב בישראל העוקב אחר שוקי ההון והאפיקים הפיננסיים, התפתחויות מסוג זה מדגישות את ההבדל שבין השקעה בחברות תפעוליות מסורתיות לבין חשיפה למכשירים ממונפים או לחברות המחזיקות בעיקר נכסים סחירים. הבחנות אלו משחקות תפקיד מרכזי בניתוח יציבות פיננסית ובקביעת אסטרטגיות פיזור נכסים בשוקי המניות והחיסכון ארוך הטווח.

מקור: Decrypt, 12.11.2026