אונדס מרחיבה ייצור מיירטים ומציגה זינוק בהכנסות

חברת אונדס נערכת לייצור חודשי של אלפי מיירטים נגד כטבמים מתאבדים ורושמת הכנסות של 167.5 מיליון דולר ברבעון השלישי. התרחבות הפעילות מלווה בעלייה בצבר ההזמנות לצד הפסדים כספיים מתמשכים.

חברת אונדס הציגה תוכנית להגדלה מהותית בהיקפי הייצור של מערכת היירוט איון סטרייק, הפועלת נגד כלי טיס בלתי מאוישים ממשפחת שאהד. המהלך מתרחש במקביל לעלייה משמעותית בהכנסות הרבעון השלישי, לצד קבלת הזמנות מסחריות חדשות והגשת הצעות לפרויקטים נוספים בארצות הברית.

תוכנית הייצור ויעדי הפעילות למערכת היירוט

במסגרת הדיווח למשקיעים הציגה החברה יעד של הגעה לקצב ייצור של מאות מיירטים בחודש בראשית שנת 2027, מתוך כוונה להרחיב את המערך לאלפי יחידות חודשיות לקראת סיומה של אותה שנה. המערכת, אשר פותחה על ידי חברת דיזיין טכנולוגיס שנרכשה בעסקה של כ-876 מיליון דולר, מבוססת על פגיעה קינטית אוטונומית ללא מעורבות מפעיל בזמן המעוף.

המערכת מותאמת להפעלה ממגוון פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר, כאשר תג המחיר שהוגדר עבור יחידה עומד על פחות מ-50 אלף דולר, במטרה לספק מענה לעלות הכלכלית הגבוהה הנדרשת כיום בשימוש בטילים יקרים. הנהלת החברה הבהירה כי ברשותה שטחי הייצור המתאימים להתרחבות, והיא פועלת לגיוס עובדים ולתיאום שרשראות האספקה, כאשר הגדלת הקצב בפועל תיעשה בהדרגה ובהתאם לדרישת הלקוחות.

הזמנות מסחריות והתרחבות הפעילות העסקית

ברבעון השלישי רשמה החברה עסקאות והזמנות בהיקף של 21.7 מיליון דולר עבור מערכת היירוט. נוסף על כך נבחרה לפרויקט אינטגרציה בסך 10 מיליון דולר עבור גוף ממשלתי אמריקאי, והגישה הצעה נוספת בסך 45 מיליון דולר אשר ממתינה להחלטה וטרם הפכה להזמנה מחייבת.

התרחבות זו מתרחשת במקביל להטמעת חברות טכנולוגיה שנרכשו בשנה האחרונה, ובהן חברות ישראליות כמו סנטריקס, רובוטים, בירד, אומניסיס ופור אם. פעילות סנטריקס, העוסקת בנטרול רחפנים דרך מערכות תקשורת, רשמה צמיחה של יותר מפי 3.5 בהכנסותיה על בסיס פרופורמה, בעוד פעילות פור אם ברובוטיקה לפינוי מוקשים כמעט שילשה את הכנסותיה.

פיתוח פלטפורמות נוספות ומיזמי בינה מלאכותית

החברה ממשיכה לקדם את כלי הטיס הבלתי מאויש אולטרה, אשר הניב ברבעון הזמנות המשך בגובה 53.7 מיליון דולר, ומכוונת לייצור עשרה מטוסים בחודש עד שנת 2028 תוך כוונה לרכוש את יצרנית השלדות שטמה. בחטיבת המערכות היבשתיות מצביעה החברה על פוטנציאל עסקאות כולל של 3.25 מיליארד דולר עד שנת 2031, הגם שאינו מהווה התחייבות חוזית.

לצד זאת הוקמה פעילות רגנה לפיתוח יישומי בינה מלאכותית לצרכים ביטחוניים, המשלבת טכנולוגיות של אנבידיה ופלנטיר. מהלכים אלה נועדו לאחד את היכולות הטכנולוגיות, קווי הייצור ומערכי השיווק לכדי פלטפורמה רחבה בתחומי המודיעין, התקיפה וההגנה.

זינוק בהכנסות לצד מעמסה על הרווחיות

הכנסות החברה ברבעון השלישי עמדו על 167.5 מיליון דולר, נתון המשקף הכפלה ביחס לרבעון הקודם ועלייה של יותר מפי 16 בהשוואה לתקופה המקבילה, כאשר הצמיחה האורגנית עמדה על 64% על בסיס פרופורמה. צבר ההזמנות הכולל הגיע ל-835 מיליון דולר, ותחזית ההכנסות עודכנה ל-550 מיליון דולר לפחות בשנת 2026 וליעד של 1.1 מיליארד דולר בשנת 2027.

לצד הצמיחה החדה במכירות נרשמו הפסדים כבדים, עם הפסד נקי רבעוני של 64.7 מיליון דולר וירידה בשיעור הרווח הגולמי ל-21.8% לעומת 43.1%. ההפסד התפעולי התזרימי המתואם גדל ל-59.7 מיליון דולר, כאשר יעד האיזון בסעיף זה נדחה לרבעון השלישי של 2027, ויתרות הנזילות עומדות על כ-820 מיליון דולר.

מה זה אומר עבור השוק והקורא

התפתחות הפעילות סביב פתרונות הגנה זולים מול איומי כטבמים ממחישה את הדרישה הגוברת למערכות ביטחוניות מתקדמות, מגמה המשפיעה על היקפי המסחר והעניין בחברות טכנולוגיה בבורסה. שילובן של חברות ישראליות בקבוצות גלובליות מדגיש את מקומו של מגזר הפיתוח המקומי ביצירת פתרונות יירוט ורובוטיקה.

עם זאת, הנתונים הפיננסיים מלמדים על הפער שבין זינוק בהכנסות לבין שורת הרווח, כאשר חברות בצמיחה מהירה עשויות לשאת בהפסדים עמוקים לתקופות ממושכות. עבור משקיעים וציבור החוסכים העוקב אחר שוק ההון ומדדי התעשייה, התנהלות תקציבית כזו מבליטה את חשיבות בחינת הנזילות, שיעורי הרווחיות וצבר ההזמנות בעת הערכת חוסנן של חברות הפועלות בענף.

במבט רחב יותר על הכלכלה ועל שוקי החוב, פעילותן של חברות מגייסות בעלות צורכי מימון מושפעת מסביבת הריבית ומעלויות האשראי, גורמים המשליכים באופן רוחבי גם על שוק ההון, עלויות גיוס ההון ותנאי המשק הכלליים.

מקור: טקטיים, 13.11.2026